כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' דבאח

פסק דין

1. התובעת הגישה נגד הנתבעת ללשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב .

2. הנתבעת הגישה התנגדות במסגרתה הודתה למעשה החוב , אך טענה כי עוד טרם פתיחת תיק

ההוצל"פ , עמדה בקשר עם ב"כ המשיבה לצורך פריסת החוב והציעה לשלם את החוב בשיעורים

של 600 ש"ח לחודש , למרות שגם סכום זה הינו מעבר ליכולתה . נטען כי התובעת עמדה על

קבלת מלוא הסכום במזומן .

הנתבעת טענה כי עד מועד הגשת ההתנגדות הספיקה לשלם 1,800 ₪.

3. התובעת נדרשה להשיב לטענת הפרעון החלקי שנכללה בהתנגדות . ב"כ התובעת אישר את כל

טענות הנתבעת והציג מסמך לפיו בוצעה הקטנת קרן בגין כל הסכומים ששולמו ע"י הנתבעת .

לטענת התובעת , היא אינה חייבת להתפשר עם הנתבעת וסירובה אינו מקים לנתבעת הגנה

אפשרית מפני התביעה .

4. דין ההתנגדות להדחות .

לאחר שהתובעת ביצעה הקטנת קרן בגין כל סכום ששולם , אין לנתבעת עוד טענת הגנה אפשרית

מפני התביעה . מבחינה מוסרית ראוי לעודד הסדרי חוב והתחשבות של הנושה בחייב . יחד עם

זאת , מבחינה משפטית סירוב לפרוס חוב לתשלומים , אינו מקים לחייב הגנה אפשרית מפני

התביעה . לאחר שהנתבעת הפרה את הסכם ההתקשרות עם התובעת ,עליה לשלם את מלוא החוב

בתשלום אחד , אלא אם מוסכם אחרת בינה לבין התובעת .

5. על כן , אני מורה על דחיית ההתנגדות .

כיוון שהתובעת נדרשה להשיב להתנגדות ונמצא כי אין ממש בהתנגדות , יש לחייב את הנתבעת

בהוצאות התובעת .